נסיעה ממושכת בקו 172 מתל אביב לחולון, תוך התבוננות בנעשה ובנוסעים העלתה בפנינו את סוגיית החלטת הנוסע היכן לשבת.
דיאגרמות האוטובוס העלו את שאלת הבחירה של מקום הישיבה והמשכנו לחקור החלטה זו. החלטה פשוטה לכאורה הנערכת בשבריר שניה אולם מכילה בתוכה עולם עשיר של משיכה, רתיעה, חישובי מרחק, נוחות, סטראוטיפים וכדומה - מה קורה כאשר היא מופרעת על ידי גורם חיצוני???
תוצר הלוואי המעניין מן הניסוי הוא מידת הצייתנות שגילו הנוסעים להוראות שעל גבי החולצות. בנוסף ניתן להבחין כי החולצה עצמה לא הוותה גורם מפריע לישיבה, אלא התוכן שנכתב על גביה. מקומות הישיבה עליהם הולבשו חולצות הערס והשמן נותרו מיותמים גם כאשר האוטובוס היה עמוס וצפוף...
השאלה שהגעתן אליה נהדרת! הייתי סקרנית מאד לשמוע תובנות שלכן על המצב "לפני" - איך אתן מתרשמות שמתבצעת ההחלטה הזו בזמן קצרצר? האם ניתן לסמן אסטרטגיות נפוצות? קשב, קשר ומרחב נראים מושגים מאד רלוונטיים לניתוח הזה.
ReplyDeleteהמהלך העיצובי שלכן הוא יותר פרובוקציה - ככזו, מצויינת - מאשר מהלך עיצובי שמשפיע באופן עדין על האינטראקציה שזיהיתן. בכך היא מענה יותר לפרויקט הקודם.
אגב, מה עם הערסיות והזקנות? :)